תערוכת קלינטק ועידת ישראל לגינון ופיתוח הנוף
ה-4, 6 בספטמבר 2017


 
חיפוש

גן העיר- סיכום וועידת ישראל לגינון


12.10.2014

מאות המשתתפים, המהווים את חוד החנית של ענף הגינון והנוי בישראל, הפכו את ועידת ישראל הראשונה לגינון להצלחה גדולה. לצד דיונים מרתקים וסיעור מוחות בסוגיות הליבה, זו הייתה הזדמנות מצוינת למפגש מקצועי פורה ומועיל, בין השחקנים השונים בענף

מאת: עמוס דה-וינטר

כ-500 אנשי גינון, קבלנים, מנהלי מחלקות גינון, גננים פרטיים, רכזי נוי ברשויות, אדריכלי נוף, מנהלי משתלות ועוד, השתתפו בוועידת ישראל הראשונה לגינון, שהתקיימה ב-10 בספטמבר במרכז הכנסים אבניו, שבקריית שדה התעופה.

הגינון העירוני סובל בשנים האחרונות מפיחות במעמדו. לצד ההישגים, ענף הגינון נאלץ להתמודד בשנים האחרונות עם שורה של אילוצי תקציב בשלטון המקומי. המחלקות העירוניות לגינון בעיריות הופרטו וגופים חיצוניים שנכנסים לוואקום נהנים מפחות ופחות משאבים. לכן, גם העובדים שמטפחים את הגינות רחוקים בדרך כלל מלהיות אגרונומים או מוסמכים לגינון בהכשרתם.

בעיקר חסרה בענף זה יד מכוונת, כזו שתטפל בבעיות הרוחביות המשותפות לכל הקבלנים, מדן ועד אילת. דוגמאות למפגעים מסוכנים לא חסרות, נמלת האש או חדקונית הדקל, מזיק שמשמיד כידוע אלפי עצים בלי הבחנה ומאיים למחוק אותם מהנוף העירוני, לפחות באזורים מסוימים בארץ. תשובות ברמה הארצית עדיין אין, כל רשות פועלת בעצמה ובדרך כלל בלי הצלחה גדולה.  

אז איך מתמודדים עם הדרישה הציבורית לעוד ועוד שטחים פורחים בעידן של ייבוש תקציבי ומים יקרים יותר? האם גם בגינון הציבורי אפשר עוד לשפר את רף ההשכלה והאיכות המקצועית של הגנן עצמו? וכדי להתלבט בנושאים הללו, הובאה לוועידת ישראל לגינון ה-1 נבחרת של מומחים בתחום.

הועידה העלתה ארבעה פאנלים שמשתתפיהם עסקו בארבע נושאים עיקריים, המעניינים את אנשי הגינון:

הפאנל הראשון בחן את שיטת המכרזים בגינון ואת הממשק שבין הקבלנים לשלטון המקומי ואיך הוא מדרג אותם. הפאנל השני עסק במזיק כמו חדקונית הדקל, כדוגמא לנחיצות ההתערבות הממשלתית לעמידה באתגרים הניצבים בפני הענף. הפאנל השלישי דן בשאלה: האם יש מספיק שטחים פתוחים ירוקים בישראל וכמה כאלה צריך לטעת כדי שנעמוד באמות המידה המערביות המקובלות בעולם? ובפאנל הנועל, התקיים דיון בשאלה: איך ננהל גינות בצל הזינוק המוכר במחירי המים?

לצד הדיונים, זו הייתה הזדמנות למפגש מקצועי בלתי אמצעי, פורה ומועיל, בין השחקנים השונים בענף. את קבלת הפנים וההפסקות בין הדיונים, ניצלו המשתתפים להתרשמות מהמוצגים בתערוכה במקום ולמפגש חברתי באווירה מצויינת.

את הועידה הנחה מתן חודורוב, כתב בכיר לענייני כלכלה בערוץ 10.

בפתח הוועידה, נשא השר להגנת הסביבה, ח"כ עמיר פרץ, דברים: "אני שמח להיות במפגש הזה, בוועידה הראשונה לענף הגינון. צריך לומר: זו באמת הוועידה הירוקה הראשונה, תרתי משמע, כי אתם עוסקים רק בירוק וכבר אמרתי לפני שנה: 'מי שרוצה לחשוב ירוק – שיחשוב רחוק - ומי שחושב רחוק - חושב ירוק' ואני בטוח שבאמת כולכם כאן חושבים למרחקים. אני מברך את כולכם, אורחי הוועידה ואת מארגני הוועידה. אם הייתם צריכים לבחור צוות שיארגן את הוועידה, אז זה הצוות הנכון. הוועידות של משוב תמיד מצליחות ויש להן המשכיות - וזה מה שחשוב.

"אני רוצה לברך את יהודה בן חמו, ראש עיריית כפר סבא, שהינו אחד הסמלים הבולטים ביותר לעיר ירוקה במלוא מובן המילה, גם בתפישה שלו בשימוש באנרגיה, גם בתפישה שלו בשימוש במים, גם בתפישה שהוא מנהיג, בין תפישה ירוקה לבריאות. אין לי ספק שכל מי שעובר בכפר סבא, גר בכפר סבא חש זאת באופן מידי.

"שורת הפאנלים של הוועידה באמת מדגישים את חשיבות הגינון בחיי היום יום. אני רוצה שתדעו, מזמינים אותי לכל וועידה, ולכל אירוע ולוועידה הזאת אמרתי 'אני מגיע', כי כאן מדובר באנשים שעושים את מלאכתם יום-יום, שעה-שעה, בציבור גדול שמייצר המון מקומות עבודה, במעגל גדול של כ-30 אלף איש המעסיקים כ-100 אלף איש ולדעתי מדובר בענף מאוד חשוב".

השר פרץ סיפר כי בעברו גידל ורדים מזן מיוחד "ובתפקידי הציבורי הראשון, כשכיהנתי כראש מועצת שדרות, הייתי מראשי הרשויות הצעירים שהובילו מהפכה ירוקה, שאחריה הגיעו אנשים כיהודה ואחרים, שהבינו שהירוק בעיר זה דבר חשוב ביותר ונכון. ראשי ערים נדרשים לגינות במיוחד לפני בחירות, אך הבחירות לא תמיד נופלות בפריחה, אם אין לך גינון רב שנתי, שפורח כל השנה. לשים שבועיים לפני הבחירות כמה ערוגות פרחים זה לא עובד. התושבים לא פראיירים, הם יודעים בדיוק מי מטפל בהם כל השנה.

"היום המון ילדים שגדלו בשדרות אומרים לי: 'גדלנו על הצבעונים בשדרות'. זאת אומרת שלפעמים פרח אחד, ירק אחד, עץ אחד, יכול לחבר אנשים ולשזור להם זהות עצמית. זה לא הצבעוני כי אם תחושת הגאווה הלוקאלית פנימית שמחזקת בני אדם.

"אני גם חושב שענף הגינון חשוב מבחינת התפישה הירוקה החדשה. אין ספק שהדרך בה תפעלו תשפיע גם על צריכת המים ועל צריכת האנרגיה בישראל. אנו רואים איך בתים שלמים מנסים באמצעות גינון (צל ובידוד) להפחית את צריכת האנרגיה. תכנון נכון בגינון מקטין את היקפי צריכת המים ואין לי ספק שזה אחד הנושאים החשובים ביותר".

אלי לוי, ראש המועצה המקומית להבים, אמר:"אחד הנושאים החשובים אצלנו בלהבים הוא כל נושא הגינון, נושא שחשוב לאיכות החיים ובמיוחד ברשויות המקומיות, ואם לא נעשה ונשקיע איש לא ישקיע עבורנו. בלהבים יצאנו לאחרונה בשיווק 310 מגרשים ובעוד חצי שנה ישווקו עוד 310 מגרשים, מהם 30% מיועדים לבני המקום. כל אלה יטבלו בים של ירוק, כי זאת להבים: 250 דונם של ירק, עצים ופרחים שהמועצה משקיע בהם עבודה ומשאבים מידי יום ובנוסף הישוב יושב במעטפת של יער שניטע על ידי קק"ל. בלי עזרה ממשלתית הקמנו מכון טיהור שפכים ברמת טיהור שלישונית ובהשקעה של 30 מיליון ₪ ולאחר תשע שנות עבודה פתחנו את המגוף הראשון - הכול מכספי המועצה. כיום אנחנו משקים 100% משטחי הגינון במים מושבים ורק השנה השקענו עוד 4.5 מלש"ח בהקמת שתי בריכות טיהור נוספות.

"אחד הדברים שאותי הרגיזו במיוחד, למרות שלא נצרכתי להשקות במים שפירים, זה הקצאות המים לגינון הציבורי. אני אומר לכם, איש לא ישב ובדק זאת מבחינה מקצועית מה מגיע ולמי מגיע. לא יכול להיות שדונם דשא בכפר וורדים יקבל את אותה הקצאת מים שמקבל דונם דשא בדימונה, בלב הנגב. בשל אותה מדיניות, רשויות רבות לצערי ייבשו גינות והיום על מנת לשקם את אותן חלקות משקיעות מיליוני שקלים מחדש בגינון".

שלמה דולברג, מנכ"ל המרכז לשלטון מקומי, אמר: "הרמתם כאן פרויקט מרשים ביותר, יש לציין, ישר כח. אני רוצה לציין את אלי לוי, ראש מועצת להבים, המהווה דוגמא לפעילות מרשימה בתחום המים, למחזור ביוב, השקיית גינון ועוד. אני רוצה להציע שלוש הצעות לשיפור ענף הגינון הציבורי ברשויות המקומיות: הרשויות הן קבלן הביצוע של משרדי הממשלה, אבל אין אבא אמיתי בממשלה לענף הגינון העירוני ואני חושב שנכון יהיה שהמשרד להגנת הסביבה יקח על עצמו את האחריות על הענף. משרד שיקדם, יפתח מתודולוגיות וגם יתקצב את הענף. דבר שני, זו ההתארגנות המקצועית הפנימית של בעלי המקצוע בשלטון המקומי. הדרך הנכונה לפתח מקצוע, תורת מקצוע, לאיזון הדדי, ללמוד ולהכיר מה קורה בעולם זה לפתח איגוד מקצועי שמקובל על השלטון המקומי. זה חלק חשוב בהתקדמות המקצועית ואני מקווה שניתן יהיה לקדם זאת בשנים הקרובות. הנושא השלישי שיכול לקדם את הגינון זו ההתייחסות למקורות המים שלנו. עלינו לחסוך להתייעל אבל אנחנו כבר לא באותה מדינה, שבה מים הם משאב בסיסי בחסר. יכולות ההתפלה שלנו בכל קנה מידה, ואני חושב שנכון יהיה לבחון פעם נוספת את ההקצאות ורמת המחירים למים לגינון העירוני, בראיה חדשה ובחשיבה מעודכנת של רשות המים אפשר לדחוף את הענף הזה להישגים גדולים".

 

מאיר צור, מנכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים, אמר: "הגינה משקפת ב-100% את איך שאתה רואה את עצמך ואת החברה. לגינון מיוחסת משמעות מאוד גדולה במושבים. זה מאוד בולט. כשאתה רוצה לראות מושב שמתפקד כמו שצריך, אם יש בו גינון אתה בא ואתה רואה שחזותית זה נראה טוב, אתה גם יודע שהמושב הזה גם מנוהל טוב, אני בטוח שכך זה בערים ובכל מקום".

 

בתום הברכות החל המושב הראשון של הועידה שעסק בנושא "מצויינות ומקצועיות בגינון העירונימה חלקם של עובדי הרשות בעשייה ובפיקוח?אנשי הפאנל במושב היו יהודה בן חמו,ראש עיריית כפר סבא, שלמה דולברג, מנכ"ל המרכז לשלטון מקומי, ניסים סוויסה, יו"ר הארגון לגננות ונוף בישראל ומנהל מחלקת הגינון באשקלון וגיל רוזנברג, אגרונום בכיר.

מתן חודורוב:יהודה, אתם מנסים בכפר סבא לאזן בין עקרון החיסכון וקופת העירייה לבין הקמת הגינון ממנו יוכלו ליהנות התושבים ולשם כך יצאתם בשיטת מכרזים פחות קונבנציונאלית. ספר לנו איך הדברים עובדים אצלך בעירייה?

בן חמו:"כמו מרבית הדברים בעבודה הציבורית המפתח הוא ההון האנושי, שמוביל את התהליכים העירוניים. אני לא מקבל את האמרה שאת מרבית העבודה עושים הקבלנים. את מרבית העבודה עושים עובדי העירייה ואנחנו מיישמים את האמרה: שאנחנו לא מספיק עשירים בכדי לקנות את הזול ביותר'.

"לא אחת אנחנו תופשים מכרזים של קבלנים שמציעים לכאורה את הרווח הכספי לעירייה אבל אנחנו נתקלים בתופעות שאם ניקח את הקבלן הזה, בחישוב שלנו נקבל חצאי עבודות. הקבלן צריך להרוויח ובאיזשהו מקום הוא צריך לחסוך, בסיכומו של יום אנחנו משלמים על זה. אנחנו מתמחרים את המכרז בצורה כזו שתהיה כדאית לקבלן. ההצעה הכי זולה תעלה יותר לעירייה וזה נכון על אחת כמה וכמה בגינון, שהביקורת והבקרה עליו צריכה להיות צמודה.

"כראש עיריית כפר סבא, אני משקיע בראש וראשונה בחינוך. אבל כדי להצליח בחינוך ובתרבות, אתה חייב להשקיע בחזות פני העיר, כי זה משפיע באופן ישיר על מצב רוח תושבי העיר. אני חושב שהגינון מביא לידי ביטוי את מצב הרוח של התושבים ובהשקעה מינימאלית אתה מקבל השפעה מקסימלית. אתה משקיע כמה עשרות אלפי שקלים בגינון שדרה, ואתה רואה שהתושבים לא רק אוהבים אלא גם מטפחים את השדרה".

הכול כתוצאה מכמה פרחים וצמחים ששתלת?

בן-חמו:"חד משמעית. אני חושב שהרשויות המקומיות הבינו זאת בשנים האחרונות והן משקיעות לא רק לפני בחירות כמו שקודם נאמר, אלא בכלל בכל ימות השנה. יותר ויותר אנשים מעורבים, אם תיקח למשל את נושא הקצאת הקרקע של הרשויות, אצלנו יש כבר 7 גינות קהילתיות, אנחנו מקצים את הקרקע, יזמים תורמים ומביאים שתילים והתושבים מתחזקים את אותן גינות".

שלמה דולברג, הסיפור הזה של מערכת יחסים אמינה, מקצועית ומפוקחת בין הרשות לקבלן זה שכיח?

דולברג: "המון אנשים שמעוניינים להתמודד על ראשות עיר באים להתייעץ איתי. לרבים אמרתי: 'אם אתה לא באמת היפראקטיבי, יש לך סיכוי קטן מאוד להצליח. להיות ראש עיר זה לקום בבוקר ולהסתובב בעיר ברגל ולראות את הכול, לשלוט בהכל, ולהעיר בפגישות על הכל - וזה כולל את הגינון שהוא חלק חשוב מאוד בפעילות ראש העיר.

"לגבי המכרזים, בידי כל רשות מקומית לקבוע את שיעור האיכות, מתוך כלל מיקוד הזכיה. בהחלט ניתן לנקד לפני המכרז ציון איכות, בנוסף לניקוד המחירי, זה דבר שנכון לעשותו ונעשה בהמון מקומות".

לכם כאנשי השלטון המקומי יש אחריות לא רק לתוצר אלא גם לתנאים בהם מועסקים עובדי הקבלןאתה יכול להישיר מבט לנוכחים ולומר שתנאי ההעסקה סבירים או מבוקרים ע"י העיריות או השלטון המקומי?

דולברג: "אני יכול לומר זאת בלב שלם. קודם כל, החקיקה החדשה שעברה בנושא עובדי קבלן מחייבת אותנו כעובדי רשויות מקומיות. אני לא בטוח שזה תופש בכל המקומות, אנחנו בתהליכים של סיום החקיקה החדשה, כל עובד קבלן אמור לקבל תנאים, שמושווים בעיקרון לתנאי עובד שכיר. זה מה שקבע החוק וזה מה שיעשו הרשויות".

בן חמו: "אני יכול לומר חד משמעית - כל מי שמעסיק היום קבלן, שהעובדים שלו לא מקבלים את התנאים הבסיסיים האנושיים והסוציאליים, פשוט עובר על החוק. הייתה לנו ביקורת של משרד הפנים, כולם גם עובדי הגינון, הנקיון, כולם עמדו בתנאים. היה קבלן אחד שלא שילם ופשוט ביטלנו לו את המכרז".

נסים סוויסה, אתה חושב שהרמה של עובדי הגינון היא ברמה מקצועית מספקת?

סוויסה:"תראה, רמת הגננים בארץ היא בעיה. אני יו"ר הנהלת ארגון גננות ונוף שהוקם 14 שנה לפני קום המדינה. מתקיימות הכשרות לעניין הזה כמעט בכל מקום בארץ, בכל הרמות. כל השכלולים שמגיעים בתחומי אוטומציה, צמחיה חדשה ויבוא דברים מעניינים. יש המון קורסים ונרשמים מכל הרשויות. היום במכרזים דורשים רמה גבוהה של בעלי מקצוע, למשל מומחה להשקיה, גוזם מומחה - ולכן אני חושב שהרמה עולה באופן תמידי בכל הרשויות המקומיות".

 

לעיריה יש נטיה לתמחר את העלות ולא תמיד היא יודעת לתמחר את האיכות. אז אתה, אתה כמנהל מחלקה מחד וכיו"ר ארגון גננות ונוף מאידך, מרוצה מהאיזון שעושות העיריות בין תקציבים לאיכות במכרזים?

סוויסה: "בכל הקשור לרמה, ברגע שאנחנו רואים מחירים לא סבירים אנחנו עושים בדיקות, מזמינים את הקבלן לוועדה ושייתן ניתוח מחיר ולגבי התנאים של עובדי הקבלן. הדבר הזה פשוט בוער בעצמותי. החבר'ה שלי בודקים את התלושים ואחד שלא עומד בזה, זה תנאי סף שהוא לא עמד בו".

אגר' גיל רוזנברג, כאגרונום בכיר בישראל איך אתה היית מגדיר את הרמה של אותם המכרזים והעמידה בהם?

אגר' רוזנברג: "אני בעצמי כותב מכרזים, וגם עובד עם המון רשויות בישראל. לשאלתך, כמה מרוויח גנן, אותו אחד שגוזם בעצמו את הצמחים, זה פחות משכר מינימום. הטענה, שניתן לפקח על השכר דרך המכרזים, לא נכונה. הגנן הפשוט הוא היום סודני. כשהאתיופים הגיעו הוא היה אתיופי, לפני כן הוא היה רוסי. הגננים שהיו פעם, גנן עברי עם טוריה ומגזמה בכיס האחורי כבר לא קיימים. כל הקבלנים שכביכול עוברים פיקוח ברמה הולכת וגוברת, עברו את האבולוציה אצל החבר'ה האלה. וכולם, יהיו יצירתיים ככל שיהיו, טעו בגישה הכללית".

 

אז אתה טוען שהבעיה הייתה מעבר למיקור חוץ?

אגר' רוזנברג: "נכון, ובצורת המכרזים הנהוגה כיום. אתן לך דוגמא: לא מזמן בדקתי את גני גבעתיים - 240 דונם של גנים. הסתובבתי שלושה ימים בכל הגנים עם הקבלן וראיתי גנים מתוחזקים ברמה מאוד גבוהה. למעט המנהל הראשי ועוד עובד, כולם - ללא יוצא מן הכלל - הם סודנים. לא ראיתי ישראלי אחד שעבד שם. ברור שיש לזה השלכות על המקצועיות שלהם".

בן חמו:"שכר מינימום זה חוק. כל עובד, גם אם הוא זר, חייב לקבל את התנאים הסוציאליים שקבועים בחוק. אותו קבלן שלא משלם זאת גם חוטא וגם מחטיא את הרשות. תפקידה של הרשות זה לפקח על אותו קבלן, כדי שהעובדים יקבלו את כל מה שמגיע להם".

הוא מדבר על מערך גינון לא מבוקר שבו מועסקים אנשים בפחות משכר המינימום...

סוויסה:"זה ממש לא נכון. בעוונותיי הגדולים, נחשפתי לאחרונה לעובדים זרים שעובדים אצלי בבית. הבית שלי חטף גראד ב-16 ביולי ומאז מתקנים אותו. ואני אומר לך ראיתי את כל העובדים, מחברון, סודנים ואתיופים. אני רוצה להגיד לך שלא הגיע עובד אחד שהיומית שלו היתה פחות מ-500 ש"ח. עובדים לא מקצועיים אפשר למצוא בפחות כסף ומי שמעסיק אותם הבעיה אצלו".

הוויכוח הסתיים באי הסכמה, כאשר דולברג וסוויסה, טוענים שהכול מתנהל כשורה ואילו אגר' רוזנברג ועימו הקהל (לפי התגובות) ויוסי שבו, ראש עיריית נס ציונה (שישב בקהל), טוענים ששורש הרע הוא שיטת המכרזים הנהוגה כיום.

הגינון במבט לאומי

המושב שני עסק בנושא: "הגינון במבט לאומי"למה חשוב שתהיה ראיה לאומית בכל האמור לגבי ענף הגינון. המושב עסק בפתרון הלאומי למיגור בעיית חדקונית הדקל האדומה, כאשר לכולם ברור שרק שיתוף פעולה בין הרשויות, משרד החקלאות, אדריכלי הנוף והתושבים יכול לייצר פיתרון יעיל לבעיה ההולכת ומתפשטת.

במושב השתתפו פרופ' יורם קפולניק, מנכ"ל מכון וולקני במשרד החקלאות, שי שטרן מנהל שולחן התמר במועצת הצמחים, צפריר בר, מנהל תחום חדקונית הדקל בחברת ביו-בי, ואדר' הנוף הבכיר גדי ברקאי

שי, ספר לנו על חדקונית הדקל וממדי ההרס שהיא כבר גורמת לעצים...

שטרן: "אין ספק שהחדקונית מהווה איום. היא נמצאת בענף הנוי, בעיקר בדקלים הקנריים וגם מגיעה למטעים המסחריים. אנחנו יודעים שהיא יותר אוהבת את הדקל הקנרי ויותר קשה להתמודד איתה שם. את התמרים היא מעדיפה פחות, אבל אנחנו נלחמים ונותנים לה פייט רציני מאוד. צריך לדעת שלחדקונית יש פתרונות, אמנם זה מזיק שבהחלט קשה להילחם בו, אבל יש המלכודות של ביו-בי ששדה אליהו משווקים ויש חומרי ריסוס כאלה ואחרים...".

 

מתוך ארבעה חומרי הדברה מורשים שלושה מותרים לריסוס עצמי ואחד ליישום במדביר מקצועי, נכון?

שטרן: "יש פתרונות וצריכים להיות ערים לזה. אנחנו בהחלט מעודדים להמשיך ולנטוע תמרים ודקלים בנוי, אבל צריך לדעת שזה דורש מלחמה מסוימת. זו תופעה שנמצאת יותר באזור הצפון, שם יש הרבה מאוד רשויות עם דקלים קנריים, וראינו שנושא החדקונית התחיל ונסחף, לפי מיקומי הקנריים".

נניח שאני ראש רשות ומיגרתי בהצלחה את החדקונית בשטחי בחומרי הדברה ושכני, ראש הרשות לא עשה זאת. יש לי עוד סיכוי להידבק?

שטרן:"בהחלט, הכי טוב לעבוד ביחד. גם אנחנו, בשולחן התמרים, כל הזמן עושים עבודה מרוכזת, חשוב מאוד לשתף פעולה, ברור שמי שיטפל יהיה יותר מוגן ממי שלא יטפל. פנינו לרשויות, יש בעיה של תיאום בנושא בין משרד החקלאות, משרד הפנים והרשויות המקומיות. אצלנו זה צורך שהוא יותר כלכלי-עסקי, כדי לשמור על ענף התמרים, שהיום נחשב לענף היצוא מספר 1, בענף הפירות של ישראל. אין ספק שברשויות זה יותר בעיה, כי יש המון דקלים שנמצאים אצל אנשים פרטיים וזה לא קל לשתף פעולה אבל אנחנו מאמינים שצריך לעשות את זה".

פרופ' קפולניק, מה בכלל סדר גודל כוח האדם במשרד החקלאות, שמוקצה לטיפול בסוגיות כאלה של מזיקים בתחום הגינון?

פרופ' קפולניק: "למעשה אני מייצג את המו"פ. אני בא ממכון וולקני ואם הפאנל היה מתקיים לפני שנה וחצי, אני חושב שהתגובות כאן היו יותר מפוחדות, כי תפש אותנו מזיק חדש שלא הכרנו בארץ. אולי יש טענות בנושא התיאומים, אבל המדען הראשי של משרד החקלאות עשה מיזם גדול בנושא, שהחל לפני שלוש שנים, כדי לפתור את הבעיה הזאת.

"בתוך המיזם הזה עובדים כ-15 אנשים, זה לא כולם עובדים של משרד החקלאות וזאת השיטה. אגב, בהרבה נושאים, כאשר הממשק הוא חקלאות-סביבה-אורבניזציה, המערכת הממשלתית לא יכולה להציב על כל ממשק כזה מומחים. אנחנו נוהגים בדרך כלל להגיב לבעיית השעה. החדקונית אכן הגיעה מהצפון. בתחילה חשבנו שזה מוגבל ולאט לאט הבנו שהחדקונית נודדת דרומה הרבה יותר מהר ממה שחשבנו. תחילה חשבו שצריך לעשות איזשהו פתרון ספציפי לחדקונית, אבל לבסוף נמצאו חומרים שמתאימים בארסנל החקלאי לדקל הקנרי, ומי שבאמת מפוחד מהבעיה הם הדקלאים הנמצאים בבקעה, בערבה ועוד.

"אני חושב שזו אחת הדוגמאות שהממשלה נכנסה דווקא בזמן. די מהר התפכחנו מאותה תדהמה ראשונית ויותר מזה, חבר'ה שלי בוולקני מקבלים חומרים חדשים לחדקונית, חברות מסחריות מנסות כל הזמן לדחוף חומרים חדשים, אנחנו מנסים ברמת המו"פ לעזור ולסייע עד כמה שאפשר. צריך להבין שבשום מדינה אין את האפשרות להציב מומחה מול כל בעיה ולכן אנו צריכים התארגנות בתוך המערכת. דווקא כאן נפלנו במשמרת טובה, שגם השר וגם המנכ"ל מאוד מחשיבים את הנושא של המו"פ. גם אנחנו בוולקני יצרנו תכנית אסטרטגית שתאפשר לכם, ליצור קשר אתנו ולהגיע לאיזה מומחה, שעוסק בתחום קרוב לבעיה שאתם מציגים - לסיוע ראשוני. ובמקרה של דבר רציני כמו החדקונית, פתחנו מיזם כולל ואני חושב שאנחנו עוד נשמע יותר לגבי המיזם שטרם הסתיים".

צפריר, תן לנו מבט על הדרך להתמודד עם חדקונית הדקל ובכלל על בעיות הדברה דומות.

בר:"אנחנו בביו-בי עוסקים מספר שנים בהדברה ביולוגית וטבעית. מכירים את זה בפלפל, בתות שדה, בעגבניות. ביו-בי חרטה על דגלה את נושא קידום ההדברה הביולוגית, הירוקה, כזו שמאפשרת להשתמש בפתרונות הטבעיים לאורך זמן ולא רק ליצור יותר נזק מאשר תועלת.

"כפי שנאמר, בנוגע לחדקונית היו תגובות היסטריות. היום אנחנו משלימים 4-3 שנים של התמודדות עם המזיק. כבר אפשר לזהות פרופילים שונים של התנהגות, בהחלט אפשר קצת למתן את התגובות ולברור היטב את הכלים ואנחנו רואים שיש לנו פתרונות מאוד טובים, יעילים ובטוחים יותר לסביבה עם עלויות הרבה יותר נמוכות".

 

אתה יכול להרחיב על כמה מהפתרונות האלה?

בר:"למעשה יישמנו בארץ את מה שבאירופה כבר מכירים המון שנים, בהתמודדות עם החדקונית: סוג מסוים של נמטודות שתוקפות את החרק על כל דרגותיו, אפילו את הגולם שמוגן היטב ולא ניזון. אנחנו מיישמים אותן באזור המטרה ולמעשה לא יוצרים שום נזק סביבתי. להיפך, יוצרים פתרונות. יש עוד פתרונות טבעיים, שאם נאפשר להם לבוא לידי ביטוי בהחלט נצליח בהדברה. לגבי הטיפולים המניעתיים. החדקונית בוחרת בקפידה את העץ המתאים, יש לה כושר תעופה מדהים אבל אין שום סיבה לרסס את כל העצים, כי אתה יכול אחר כך לטפל ביעילות בעץ הנגוע. מדובר בחסכון משמעותי בכסף והימנעות מנזק סביבתי".

נוכל למגר אותה לחלוטין?

בר:"כדאי לכולנו להיות יותר צנועים בהצהרות לגבי מה שאנחנו מסוגלים לעשות לטבע. הטבע חזק מאתנו, אנחנו בהחלט יועים כיצד לחיות עם המזיק הזה בשלום ובדו קיום. יש לו תפקיד ואנחנו רואים שאם אתה יודע לפעול הוא יודע לרסן ולווסת את עצמו".

אדריכל הנוף, גדי ברקאי, נדבר איתך על אספקט אחר של מעורבות ממשלתית בתכנון נוף וגינון. המצב הזה שבו כל עירייה קובעת לבדה את הנוף העירוני, לפי שיקולי תקציב, לפי טעמו של פקיד כזה או אחר, זה בריא לגבי יצירת דמותה של המדינה? אולי היה עדיף לעשות איזושהי חשיבה ממשלתית כוללת לנושא?  

אדר' ברקאי: "אני רוצה לברך את איגוד אדריכלי הנוף, שהוא חלק מהשותפים להתכנסות הזאת. אני חושב שהקשר בין אנשי הנוף, התחזוקה, הגינון והרשויות המקומיות הוא שיתוף מחייב, בכדי לייצר את מפת הגינון במדינת ישראל. אני לפחות, במשך כל השנים, גם בהיותי חלק מהמגזר הציבורי וחלק מהמגזר הפרטי, חש שקיים איזשהו נתק בנושא הזה ואני מקווה שהקשר הזה ילך ויתחזק עם השנים.

"נושא אפיון הגינון הציבורי בכל עיר ועיר, אני חושב שחשוב שיהיה מאופיין על ידי אישי הציבור והנציגים שעובדים לצידם, הרי כל עיר בסופו של דבר רוצה לייצר לעצמה איזושהי זהות משלה ולפתח תדמית מסוימת, מיתוג מסוים. חלק מהכלים שעומדים לרשותה הוא הגינון וחזות פני העיר.

"יחד עם זאת, חדקונית הדקל לפי דעתי זו הזדמנות פז להביט לרגע אחורה ולהבין את המושג ואת המשמעות של נטיעת דקלים בערים, של הנוף הכמעט מונוקולטורי שנוצר בערים שלנו - הנוף האחיד על רקע הרצון להשתמש בדקל כעץ מוביל, ייצוגי, מהיר צימוח שנותן מופע מאוד מהיר. בסופו של דבר, רוב הערים עושות את אותו הדבר וזה עומד בקונפליקט לרצון לייצר איזושהי זהות עירונית. היום ניתנת לנו הזדמנות למצוא תחליפים לעץ הדקל כעץ מוביל ואולי גם להשאיר אותו במקומות שהוא באמת צריך להיות שם, במקומות שהנוף והמופע שלו טבעי".

אתה אומר שכל הערים נראות אותו דבר בגלל השימוש בדקל...

אדר' ברקאי:"השיקול המיידי היום להכניס את הדקל כעץ מוביל בשדרות, כעץ מאפיין בכיכרות גורם לכך שבכל עיר אנחנו רואים למעשה את אותו הדבר. יש גם שיקול נוסף. אומר אותו מאוד בזהירות: אפילו אנו אדריכלי הנוף חוטאים בו, והוא שחלק משכר הטרחה נגזר מעלויות הפיתוח. הדקל הוא המרכיב היקר ביותר מתוך מרכיבי המכרז ואנחנו נוטים מאוד מאוד בקלות להכניסו למכרז בכמויות לא מעטות.

"היתרון בעץ הדקל שהוא פיסולי במראה שלו, ייצוגי ומאפשר מופע מתאים לכניסות הערים, כיכרות וכיו"ב. אנחנו חייבים למצוא פתרונות לעצים פיסוליים ברמה כזו או אחרת, שיתנו את אותן פתרונות למופע. הדבר החשוב ביותר זה למצוא עצים שבאותן כיכרות יתנו הרבה צל. זה הדבר שבאמת חסר לנו פה במדינה שטופת השמש, שלוהטת ברוב ימי השנה. עצי הדקל, מלבד חזותם, לא תורמים לסביבה המיקרו-אקלימית. לגבי עצים חלופיים: יש הרבה עצים צריפיים בחזותם, כמו הדלבים, צפצפות למיניהם, שברובם מתאימים לרוב חלקי הארץ. יש היום הרבה מאוד משתלות, בהם עובדים על נושא עצים צורניים, בעלי מופע חזותי, שיהוו תחרות לעץ הדקל".

יש היום תכנון ברמה העירונית לדברים האלה, מישהו מתכנס לדון בנושאים הללו?

אדר' ברקאי:"יש התקדמות מאוד גדולה בנושא הזה. ראשית, מקצוע אדריכלות הנוף מאוד צעיר בארץ, פועל בסך הכול 30 שנה, זה לא הרבה מתוך 66 שנה וב-15-10 השנים האחרונות התפתח המושג: 'אדריכל נוף עירוני'. לי היה הכבוד להיות 15 שנה אדריכל הנוף של מודיעין. עמיתתי נעמה אשל-צוברי שימשה כאדריכלית נוף במשרד השיכון והיום מנהלת מחלקת גנים בחולון. כל בעל תפקיד כזה בהחלט מעורב וקובע מדיניות של תכנון, תפקיד שמאוד היה חסר בשנים האחרונות מפני שההחלטות נפלו לידיים לא מספיק מקצועיות".

שטחים ירוקים

המושב השלישי עסק בנושא: "האם יש מספיק גינות ושטחים ירוקים בישראל". מסיבות היסטוריות ולעתים ביטחוניות, רוב הרשויות בארץ לא עומדות בהקצאה מינימלית של 10 מ"ר לנפש, שהוא קנה המידה המינימלי העולמי.במושב השתתפו נאור ירושלמי, מנכ"ל ארגון "חיים וסביבה", אדר' עליזה ברוידא, יו"ר האיגוד הישראלי לאדריכלי נוף, מרים ארז, יו"ר איגוד מהנדסי ערים בישראל וחנה חרמש, מהנדסת המועצה המקומית להבים, מהישובים הירוקים בישראל. את המושב הנחה חיים אלוש מנכ"ל משותף בקבוצת משוב.

אדר' הנוף עליזה ברוידא: "אתה יכול לעשות ריבועים ירוקים גדולים על מפות, בשטח שבסופו של דבר ייצור 20-15 מ"ר ירוק לנפש, אבל אם זה לא יהיה במקום הנכון, ואם זה לא יהיה מקושר ולא מתחבר לציבור, אז זה לא תורם לך דבר. לדעתי, בקריטריונים הקיימים היום אין לי כלי לשפוט כמה צריך ואם 9, 10 או 11 מ"ר ירוק לנפש נראה לי סביר. לדעתי, השטחים החשובים הם לא רק שצ"פים ויש דברים אחרים שחשובים, כמו איי תנועה, עצי שדרה ועוד, האם הגינון מקושר במערכת הולכי הרגל, במסלולי אופניים, האם הוא יוצר מסדרון אקולוגי עירוני, זה לדעתי הרבה יותר חשוב מעוד גן ציבורי במקום זה או אחר. 

"יש מהלך של משרד הפנים של הכנת תכנית מתאר. היום כמעט כל עיר בארץ יוזמת תכנית מתאר עירונית ולמהלך שותפים איגוד אדריכלי הנוף וההסתכלות שלנו על הדברים היא אחרת. בדקנו בכמה מהרשויות את השטחים הירוקים שהם צריכים, מה הם הצרכים של הקהילה, והמספר של כמה שטח ירוק יהיה לכל תושב הוא לא הדבר הכי חשוב.

"מדוע? כי לעתים יש לך שטח שמסומן כשצ"פ ירוק, אבל בתוכו יש איזה שנאי של חברת החשמל שמקרין על הסביבה, או שבקרקע עוברות תשתיות תת קרקעיות שבכלל אי אפשר לשתול שם עצים. זה בעצם המאבק הכי גדול שלנו היום ובמקרים רבים אנחנו מוצאים ברשויות שטחים שעצים לא גדלים בהם, כי אין להם תשתית נכונה ואתה עוסק בגופים חזקים כמו בזק, במחלקות המים והביוב, חברת חשמל ובינתיים מה קורה עם העץ? או שהוא נשכח או שלא".

מרים, מה הארגון שלך של מהנדסי הערים, עושה למען הגדלת השטחים הירוקים בערים?

ארז: "לשים אותי בפאנל שמדבר על מחסור בשצ"פים ירוקים, זה כמו לשים 'סדין אדום' מול הרשויות הגדולות. נכון, בישוב כמו להבים יש המון שצ"פים ירוקים, אבל אצלנו בערים הגדולות נוצרות בעיות חדשות. יש מחסור במים להשקיה וזה נכון לגבי כל המדינה וגם כשיש מים מותפלים, המים הוא עדיין משאב מתכלה והם באים במחיר שאינו זול ועקב כך השימוש במים צריך להיות מושכל ובחיסכון".

 

ענף הגינון, לצערנו, הוא ענף בלי אבא ובלי גוף שמייצג אותו. נאור, האם ארגון "חיים וסביבה" יוכל לשמש כבית לגננים בישראל?

נאור ירושלמי:"ראשית אתייחס למה שחנה אמרה לגבי הצמחיה. מי שמקבל את ההחלטה לגבי איזו צמחיה לנטוע ולשתול הם בדרך כלל ראשי הרשויות, שרוצים הישגים מהירים, הישגים נראים, שהציבור אוהב. כולם יודעים שהציבור אוהב פרחים ודשא. זו אמנם אמירה גורפת אבל כן, למרות זאת ישנם ראשי ערים שיושבים וחושבים על העבודות בשטח והייתי מצפה מראשי הרשויות יותר לייצר ולחנך את מקבלי ההחלטות להציב אלטרנטיבות שייתנו מענה לצרכים הנופיים בשטח.

"לצערי, גם הדברים החיוביים שהיינו רוצים שיקרו לא עוברים בלי מאבק. המאבק כאן הוא לא למען הגינון אלא באמת לשצ"פים ירוקים איכותיים יותר בעיר.

"דוגמא לכך אפשר לתת בתוכנית ספדי, אותה תכנית להקים שכונת ענק של 20 אלף יח"ד במבואות ירושלים, על חשבון היער הקיים, תכנית שנאבקו נגדה התושבים ועמיתכם הנאמן ולבסוף, ניצחנו נצחון גדול, כאשר הטיעון היה שאפשר לבנות את אותן יחידות דיור בתוך ירושלים. אז באה העירייה ואמרה: 'בבקשה זה אפשרי' ואז מה קרה? באו ארגוני הסביבה ואמרו: 'רגע, רגע, בירושלים יש המון שטחים פתוחים המיועדים בעתיד לשצ"פים ירוקים ואנחנו לא רוצים שתבנו שם'.

"לבסוף ערכו סקר טבע עירוני והתוצאות התקבלו כמדיניות עירונית. בסקר מופו 120 אתרי טבע עירוניים, כאשר 71 מהם קיבלו הגנה אוטומטית מפני פיתוח בניה עתידיים. יש פה המון עבודה לאדריכלי ומתכנני נוף אבל יצאנו מהשמירה על הסביבה מחוץ לעיר לעבודה בתוך העיר.

אנחנו רואים המון צמחים שהובאו מחו"ל ואוקלמו בארץ. האם לא כדאי לחזור לגינה הארץ ישראלית, עם עצי רימון, זיתים, חרוב וכדומה?

ארז:"עכשיו נגעת לליבי, כי זה בהחלט מאבק שראוי לעשותו. אתמול בדרך חזרה מירושלים, נסעתי דרך נס הרים. בתוך נחל שורק ראיתי אלות, חרובים ועצים ארץ ישראלים רבים שגדלים באופן טבעי. לצערי, הגינון העירוני לא אחת מתעלם מכל מה שקשור לאופי הטבעי של הצמחייה והעצים. נכון שבמע"צ למדו להשתמש בהם לאורך דרכים, זה קיים. אבל מה עושים בעיר? חייב להתקיים איזשהו שיח בין מהנדס העירייה, ראש העירייה, מנהלי מחלקת הגינון ואדריכלי הנוף, על מנת שבאמת יגיעו לתוצאה טובה, שגם אותה הציבור יאהב. לא הייתי קוראת לזה מאבק אלא פעילות שיש לקדם ברשויות, בדרך לעבודה משותפת ופוריה יותר".

אדר' ברוידא:"לדעתי, המפתח להכנסת יותר צמחיה ארץ ישראלית הוא בחינוך. אנחנו כל הזמן מלמדים את הנושא בקורסים שאנחנו עורכים בטכניון. אגב, עבודת הדוקטורט שלי הייתה בנושא. כאדריכלית נוף, כשהייתי מציעה שצ"פ עם תכנון של בוסתנים, שאלו אותי, 'אבל מה יהיה בקיץ? הצמחיה מקבלת צבע חום וקצת קוצים.

"לפחות הצלחנו בכביש 6 (חוצה ישראל), היה שם סוג של מאבק, שמחנכים את הציבור לכך שהנוף זה דבר שמשתנה. כולם אוהבים בסתיו ובחורף את החצבים ואת החוטמיות הפורחים ועכשיו בקיץ הכול חום ויבש. מה לעשות? זה מה שקורה בקיץ לצמחי בר בארץ ישראל. פשוט זה עניין של חינוך לראות את העונות והנוף שלנו כמות שהוא". 

"חשוב לי להגיד שעל הרשויות לעבוד יותר עם צמחייה שתואמת את האקלים שלנו, צמחיה שהיא גם חסכונית במים ולעשות גינון אחר ומיוחד, שלא נראה בכל הארץ את אותו הדבר".

חנה חרמש: "האמת היא שאני לא אמונה על החינוך, אני רק מנסה לעשות זאת דרך העשייה והנושא קרוב לליבנו. עשינו ביישוב כמה בוסתנים, כאשר במקור השצ"פים היו אמורים להיות רצופות מדשאות. במקום זאת, פשוט עשינו טרסות מודרניות ונטענו עצי פרי ויצא לנו שטח מאוד מוצלח, גם בהיבט הנופי וגם כלכלית.

"חדשות לבקרים מגיעים אלי אנשים שמבקשים לכרות עצים כשיש שלכת ואני תמיד מבהירה, חד וחלק: שעצים לא יגדעו ללא סיבה מוצדקת. אנחנו מקפידים על תקנות פקיד היערות הראשי ועל חינוך לטיפוח עצים דרך דוגמא ועשיה בשטח".

בתום המושב אמר זוהר לפיד, מפקח ומנהל פרויקט בפארק הירקון, שנכח בקהל: "יש כאן שתי תפישות. בעם ישראל רוצים לראות את א"י כ'יער השחור' (יער מפורסם בגרמניה), כמו באירופה, אבל זה לא יהיה. אנחנו חיים במזרח התיכון על המשתמע מכך, לטוב ולרע. מצד שני, לא יקום ולא יהיה ראש עיר שיסכים לכך שלפני בחירות לא יהיו לו וינקה, ופטוניות".

 


תגיות : חקלאות, גינון, מים, איכות סביבה, טכנולוגיות מים, תערוכת חקלאות, תערוכה חקלאית, אנרגיה.אנרגיה מתחדשת, אנרגיה סולרית, אנרגיית רוח, ביוגז, אנרגיית שמש, גז, מיחזור, בניה ירוקה, תחבורה ירוקה, משוב, קבוצת משוב, קלינטק, אגרומשוב, פרש אגרומשוב, גנים ירוקים, משוב חקלאות, ,